Source: Berkovich, I. (2016). Pedagogy out of order: Relinking critical teaching with the dialogical aspect of transformative learning [Commentary]. Teachers College Record. Retrieved from http://www.tcrecord.org/Content.asp?ContentID=19453

פדגוגיה לא תקינה: קישור מחדש של הוראה ביקורתית עם ההיבט הדיאלוגי של למידה טרנספורמטיבית

פרשנות זו היא ביקורת על הגישה הטכנית הדומיננטית להוראה ביקורתית, שהמחבר רואה כקשורה באופן אינהרנטי לקידום של מה שכינה ג’ק מזירו למידה טרנספורמטיבית. המחבר מציע שגם אוריינטציה קוגניטיבית וגם אוריינטציה דיאלוגית הן הכרחיות לקידום שינוי אותנטי באמצעות הוראה ביקורתית. המחבר דן בבעיות הנובעות ממיקוד יתר בהיבט הטכני-קוגניטיבי בהוראה ביקורתית, ומציע לקדם מיקוד דיאלוגי בהוראה ביקורתית כדרך לטפח למידה טרנספורמטיבית בקרב תלמידים

Source: Berkovich, I. (2014). Between person and person: Dialogical pedagogy in authentic leadership development. Academy of Management Learning and Education, 13(2), 245 – 264.

בין אדם לאדם: פדגוגיה דיאלוגית בפיתוח מנהיגות אותנטית

מאמר זה הוא ביקורת על השיח הפונקציונליסטי הדומיננטי בתיאורית המנהיגות האותנטית, שיח אשר מעצב את האופן בו אנו תופסים את ההתפתחות של מנהיגות אותנטית. כאלטרנטיבה, אני מציע אימוץ של פילוסופיה דיאלוגית כהשקפה תיאורטית אשר תאפשר תפיסה אחרת של התפתחות מנהיגות אותנטית. בהסתמך על עבודות העוסקות בתקשורת דיאלוגית, אני בוחן כיצד שימוש בפדגוגיה דיאלוגית יכול לשפר התפתחות מנהיגות אותנטית. אני מציע שמונה מרכיבים של פדגוגיה דיאלוגית אותם ניתן לאמץ בפיתוח מנהיגות אותנטית: חשיפה עצמית, פתיחות מחשבתית, אמפתיה, דאגה, כבוד, חשיבה ביקורתית, קשר והדדיות. לאחר מכן, ידונו היתרונות, המגבלות וההשלכות של הפדגוגיה הדיאלוגית על התפתחות מנהיגות אותנטית

Source: Yoeli, R., & Berkovich, I. (2010). From personal ethos to organizational vision: Narratives of visionary educational leaders. Journal of Educational Administration, 48(4), 451 – 467.

מאתוס אישי לחזון ארגוני: נרטיבים של מנהיגים חינוכיים בעלי חזון

מטרת המחקר- מנהיגים חינוכיים מוצלחים ובעלי חזון מקדמים חזון משותף במחויבות גדולה ומצליחים לחבר אליו חברים אחרים בארגון. למרות זאת, המקור למחויבותם האישית לחזון הארגוני טרם היווה נושא למחקר נרחב. מחקר זה מתכוון לתקן זאת, על ידי חקירת האתוס האישי של מנהיגים; דהיינו החוויות והערכים האישיים שלהם המעצבים את מניעיהם ואת אישיותם. בנוסף, מחקר זה גם לוקח בחשבון את ההשפעה של אתוס אישי על תוכן החזון המקודם בארגונים חינוכיים. לבסוף, הוא בוחן את הקשר בין חזונם האישי של מנהיגים לבין החזון הארגוני אותו הם מקדמים. שיטה- ראיונות חצי-מובנים נערכו עם מנהיגים חינוכיים בעלי חזון. ראיונות אלה היו נרטיביים באופיים וכוונתם הייתה לחקור את תהליך ההתפתחות ואת היחס ההדדי של חזון אישי וארגוני במסגרת עבודה חינוכית. ממצאים- הנתונים מצביעים על כך שמנהיגים חינוכיים בעלי חזון לא מפרידים את חזונם האישי מחזונם הארגוני. יתר על כן, המנהיגים החינוכיים שרואיינו סיפרו על חוויות מעצבות אשר השפיעו על השקפת עולמם ועיצבו את האתוס האישי שלהם. אתוס אישי הוכח כרכיב מרכזי בעיצוב החזון האישי והארגוני של המנהיגים. ארבעה גורמים בולטים עלו כמרכזיים באתוס האישי של מנהיגים חינוכיים: זהות, תרבות וערכים, ניסיון מקצועי ומשפחה. תרומה מקורית- הממצאים מציעים כי על מנהיגים חינוכיים לקחת חלק בתהליך של רפלקציה-עצמית אם ברצונם לעצב חזון אישי משמעותי אליו הם יכולים להתחייב. בנוסף, התובנות של מנהיגים בנוגע למה חשוב עבורם יכולות לאפשר דיאלוג פתוח עם חברים אחרים בארגון בכדי לפתח חזון משותף

Source: Berkovich, I. (2011). No we won’t! Teachers’ resistance to educational reform. Journal of Educational Administration, 49(5), 563 – 578.

לא, אנו מסרבים! התנגדות של מורים לרפורמה בחינוך

מטרת המחקר- התנגדותם של מורים לרפורמה בחינוך נחקרה בעבר, עם תשומת לב מיוחדת לסיבות להתנגדות ואופני ההתנגדות בתוך בתי הספר. אולם, עד כה לא נחקרה את האסטרטגיה בה נקטו מורים המתנגדים למדיניות חדשה ברמה הארצית. בנוסף, לא נערך מחקר אשר התמקד במסרים וברטוריקה שמאפיינים את ההתנגדות שלהם. שיטה- מחקר זה משתמש במתודולוגיה של חקר מקרה תיאורי על מנת להציג את האסטרטגיה הפוליטית מטה-מעלה בה נוקטים המורים בחיפושם אחר תמיכה ציבורית להתנגדותם לרפורמה. כדי לבחון אסטרטגיה זו, בוצע ניתוח תוכן של פרסומים בבלוגים בולטים של מורים ובאתרי אינטרנט של בתי ספר בהם הובעה תמיכה במחאת המורים שעלו במהלך שביתת המורים בת 64 הימים שנערכה בישראל בשנת 2007 . טקסטים אשר דנו ברפורמה ובמוביליה, כמו גם סוגיות של חינוך ומדיניות, נותחו באופן אינדוקטיבי, חולקו ליחידות משמעות ולבסוף סווגו לקטגוריות שונות. ממצאים- הנתונים מצביעים על כך שהתקשורת, והאינטרנט במיוחד, נתפסים כמקום המרכזי בו מגויסת לגיטימציה ותמיכה. רטוריקת המחאה של המורים בתגובה לרפורמה התאפיינה בשימוש בפניות לרציונל ולרגש, בניסיון להציג את המורים כ-‘מגיני החינוך’, בשימוש בתיוג דרמטי של מנהיגי הרפורמה, ובהצגה סימבולית של הצדדים המעורבים. תרומה מקורית- מאמר זה מציג מודל קונספטואלי של תהליכים פוליטיים במערכת החינוך. הממצאים מראים את האסטרטגיה לקביעת סדר יום המשתקפת בניסיונותיהם של המורים לשנות מלמטה כלפי מעלה באופן החוצה רמות כדי להשפיע על המערכת הפוליטית. יתר על כן, הרטוריקה בה משתמשים המורים על מנת להתנגד לרפורמות דומה מאד לרטוריקה של קמפיינים פוליטיים. ההשלכות המעשיות והתיאורטיות של הממצאים נדונות

Source: Berkovich, I. (2016). The corrupted industry and the “wagon-wheel effect”: A cross-country exploration of the effect of government corruption on public service effectiveness. Administration & Society, 48(5), 559-579.

התעשייה המושחתת ו-“אפקט גלגל העגלה”: מחקר בין-מדינתי על השפעות השחיתות הממשלתית על יעילות השירות הציבורי

המחקר הנוכחי מתמקד בסוגיה שהוזנחה על ידי הספרות העוסקת במנהל ציבורי: שחיתות ממשלתית והשפעותיה על מערכות השירות הציבורי. ספציפית, מחקר זה מתמקד בצורה הממוסדת של שחיתות ממשלתית ומציע מסגרת המסבירה כיצד פועלת תעשייה מושחתת. התוצאות מצביעות על כך שבמדינות עם רמה גבוהה של שחיתות, קיים יחס הפוך בין הוצאות ציבוריות בתחום החינוך לבין תוצאות חינוכיות, מה שמייצר את “אפקט גלגל העגלה” (כלומר, מדיניות שנועדה לקדם איכות בשירות הציבורי מובילה להידרדרות שלו). במאמר נידונות ההשלכות של הממצאים לגבי מנהל השירות הציבורי

Source: Berkovich, I. (2016). School leaders and transformational leadership theory: Time to part ways?. Journal of Educational Administration, 54(5), 609-622.

מנהיגות בית ספרית ותיאורית המנהיגות המעצבת: זמן להיפרד

מטרה – לאחר עשרות שנים בהן תיאורית המנהיגות המעצבת הייתה הפרדיגמה הדומיננטית במחקר מנהיגות, החלו קולות ביקורתיים להעלות חששות רציניים בנוגע להיותה ברת הפרכה, והציעו לנטוש את התיאוריה. למרות שמנהיגות מעצבת היא מרכזית בהמשגה של מנהיגות בית ספרית אידיאלית, השיח לא מצא את דרכו לשדה החינוכי. בכוונתה של העבודה הנוכחית להתייחס לנושא זה. מערך/מתודולוגיה/גישה – המאמר משלב סקירה של הביקורת על היותה של תיאורית המנהיגות המעצבת ברת הפרכה יחד עם דיון בתועלת ובהתאמה של התיאוריה. ממצאים – עם ציון 25 שנה לתיאורית המנהיגות המעצבת, איני מציע לקהילת מנהל החינוך לנטוש את המנהיגות המעצבת, אלא להתייחס למגבלותיה ולבחון אתגרים עתידיים כשהקהילה מממשת את ההבטחות שלתיאוריה יש להציע בשדה זה. מקוריות/ערך – המאמר סוקר את המצב הנוכחי של תיאורית המנהיגות המעצבת בשדה מנהל החינוך ומציע ביקורת פרשנית

Source: Eyal, O., Berkovich, I., & Schwartz, T. (2011). Making the right choice: Ethical judgments among educational leaders. Journal of Educational Administration, 49(4), 396-413.

לקבל את ההכרעות הנכונות: שיפוט אתי בקרב מנהיגים חינוכיים 

מטרה- חוקרים אימצו תפיסה של פרדיגמות אתיות מרובות בניסיון להבין טוב טוב את הבסיס לפתרון דילמות אתיות יומיומיות על ידי מנהיגים חינוכיים. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את השיקולים האתיים הנלקחים בחשבון בשיפוטים אתיים של מנהלים לעתיד. מערך/ מתודולוגיה/גישה- כדי לבחון את השיקולים האתיים המעורבים בקבלת החלטות של מנהיגות בית-ספרית, פותח ועוצב במיוחד למטרה זו כלי הפרספקטיבה האתית האומד את השימוש בפרדיגמות האתיות השונות. תוקפו ומהימנותו של כלי מחקרי זה נבחן מראש בקרב מנהלי בית ספר וסטודנטים בתחום מנהל החינוך. מדגם המחקר כלל 52 משתתפים מתכניות הכשרה של מנהלים בישראל. ממצאים- מתאמים שליליים נמצאו בין בחירות המשקפות ערכים של הוגנות לבין אלו המשקפות תועלתנות ודאגה. בנוסף, מתאמים שליליים נמצאו בין בחירות המשקפות ערכים קהילתיים לבין אלו המשקפות דאגה, ביקורת, ומקצוענות. נמצא שביקורת היא הערך שאומץ באופן הרחב ביותר על ידי מנהיגים חינוכיים במטרה לפתור דילמות אתיות, כשלאחריו הועדפו דאגה ומקצוענות. מקוריות/ערך- הרעיון הרווח בספרות הוא שאתיקות שונות משלימות זו את זו. עם זאת, יש מעט עבודה אמפירית על שיפוטים אתיים של אלו העוסקים בחינוך. החשיבות של מחקר גישוש זה היא כפולה: ראשית, הוא בוחן את המידה בה ניתן לקחת בחשבון שיקולים אתיים שונים בו-זמנית; ושנית, הוא מזהה את הערכים הרווחים אשר הופעתם היא השכיחה ביותר

pixelstats trackingpixel