Source: Berkovich, I., & Eyal, O. (2018). Help me if you can: Psychological distance and help-seeking intentions in employee-supervisor relations. Stress and Health, 34(3), 425-434.

עזור לי אם תוכל: מרחק פסיכולוגי וניסיונות בקשת עזרה ביחסי עובד-מנהל

תמיכה חברתית בעבודה נחשבת למשאב שימושי לטיפול בלחץ הקשור לעבודה, ותמיכה רגשית של מנהלים נמצאה כמקור התמיכה האפקטיבי ביותר בעבודה. אך ההבנה של אילו אלמנטים גורמים לעובדים להשתמש במנהלים כמקור לתמיכה רגשית לוקה בחסר. המחקר האיכותני הנוכחי כלל ראיונות עומק עם 24 מורים ו 12 מנהלים, וקבוצת מיקוד עם 12 יועצים בבתי ספר. הממצאים הצביעו על שתי קבוצות גורמים הקשורות לכוונות של כפופים לבקש עזרה חברתית- רגשית ממנהליהם. הגורמים המבניים-ארגוניים כללו מבנה עם רמת פורמליזציה נמוכה, סביבת עבודה תומכת ופתוחה, יעדים משותפים ומומחיות מקצועית של המנהל; הגורמים הדיאדיים כללו איכות מערכת יחסים ודמיון דמוגרפי. הגורמים שיקפו ממדים שונים של מרחק פסיכולוגי אשר עיצבו פרשנות דומה לאותם מצבים, פרשנות שהיוותה גורם מרכזי בתפיסת העובדים את מנהליהם כמקור סוציו-רגשי נגיש. נדון בתפקיד של התאמה בהבנייה

Source: Berkovich, I., & Grinshtain, Y. (in press). Typology of “tough love” leadership in urban schools facing challenging circumstances. Urban Education.

טיפולוגיה של מנהיגות של “אהבה קשוחה” בבתי ספר עירוניים המתמודדים עם נסיבות מאתגרות

המיתוס של מנהיגות של “אהבה קשוחה” עולה בנרטיבים תרבותיים כגישה מועדפת בשיפור של הזדמנויות חינוכיות של תלמידים בבתי ספר עירוניים המתמודדים עם נסיבות מאתגרות. עם זאת, למודל זה לא נעשתה קונספטואליזציה, וכתוצאה מכך, המחקר האמפירי על הנושא לוקה בחסר. במאמר זה ניסחנו טיפולוגיה של מנהיגות של אהבה קשוחה כשילוב של ארבע התנהגויות המשלבות בתוכן גישות “קשוחות” ו”אוהבות”, עם התמקדות בניהול משברים וחזון בית-ספרי חיובי. המחקר עשה שימוש בקונספטואליזציה של מנהיגות של אהבה קשוחה כדי לחקור שילובים שונים של מנהיגות של אהבה קשוחה, הבאה לידי ביטוי בארבעה בתי ספר עירוניים המתמודדים עם נסיבות מאתגרות. המאמר דן בהשלכות המחקר

Source: Berkovich, I. (2018). Beyond qualitative/quantitative structuralism: The positivist qualitative research and the paradigmatic disclaimer. Quality and Quantity, 52(5), 2063–2077.

מעבר לסטרקטורליזם איכותני/כמותי: המחקר האיכותני הפוזיטיביסטי וההצהרה הפרדיגמטית

השיח המחקרי הנוגע להבחנה בין גישה איכותנית לכמותית נוטה לעתים קרובות להיות בינארי באופיו. הסטרוקטורליזם הזה מערער על הלגיטימיות של מחקר איכותני פוזיטיביסטי, שיטת מחקר ייחודית בה נעשה שימוש תדיר במחקרים במדעי החברה. במאמר זה, המחבר טוען שיש להכיר במחקר איכותני פוזיטיביסטי כצורה ייחודית של מחקר איכותני. המאמר מתמקד בשלושה נושאים: (א) השורשים הפרדיגמטיים של מחקר איכותני פוזיטיביסטי, (ב) הרכיבים של מחקר איכותני פוזיטיביסטי כגישת מחקר אמפירית, כולל טיפולוגיה הממפה ביטויים שונים של מחקר איכותני מלא או חלקי, ו(ג) הצגת פרק של הצהרה פרדיגמטית במאמרים כדי לשפר את האיכות של מחקר איכותני, בין אם הוא פוזיטיביסטי ובין אם הוא לא. הכרה במחקר איכותני פוזיטיביסטי כסוג מובחן ולגיטימי של מחקר יכולה לשפר מחקרים איכותניים במדעי החברה

Source: Berkovich, I., & Eyal, O. (2018). Principals’ emotional support and teachers’ emotional reframing: The mediating role of principals’ supportive communication strategies. Psychology in the Schools, 55(7), 867-879.

תמיכה רגשית של מנהלים ומסגור רגשי מחדש של מורים: התפקיד המתווך של אסטרטגיות תקשורתיות תומכות של מנהלים

המטרה של מחקר זה הייתה השגת הבנה מעמיקה יותר של תמיכה רגשית ביחסי מנהל-מורה. המחקר ניסה לשפוך אור על תפקידן של אסטרטגיות תקשורתיות תומכות של מנהלים בסיפוק של תמיכה רגשית למורים, ועל התוצאות הרגשיות המידיות של תמיכה זו. המחקר השתמש בנתונים כמותיים שנלקחו מ 190 מורים כדי לבחון את האפקט של תמיכה רגשית של מנהלים על מסגור מחדש של רגשות של מורים, בתיווך אסטרטגיות תקשורתיות תומכות של מנהלים (הקשבה אמפתית ומסרים מעצימים ומנרמלים). הניתוח הצביע על אפקט לא ישיר של תמיכה רגשית של מנהלים על מסגור רגשי מחדש של מורים, בתיווך אסטרטגיות תקשורתיות תומכות. התוצאות והשלכותיהן נידונות

Source: Avigur-Eshel, A., & Berkovich, I. (in press). Who ‘likes’ public education: Social media activism, middle-class parents, and education policy in Israel. British Journal of Sociology of Education.

לייק לחינוך הציבורי: אקטיביזם במדיה החברתית, הורים ממעמד הביניים ומדיניות חינוך בישראל

המחקר הנוכחי מתמקד באקטיביזם של הורים ממעמד הביניים בזירת המדיניות הישראלית. בעשורים האחרונים, המשילות בחינוך הציבורי בישראל נעה בהדרגה ממודל סוציאל-דמוקרטי אל עבר מודל ניאו-ליברלי. שתי תנועות אינטרנטיות של הורים ממעמד הביניים נבחנות במאמר זה: “מחאת העגלות” של 2011 ו”מחאת הסרדינים” של 2014. ראשית, אנו בוחנים כיצד שתי המחאות הללו השתמשו במדיה החברתית כדי לקדם שינוי במדיניות חינוכית. לאחר מכן, אנו טוענים שניתן להשתמש במדיה החברתית כדי לקדם מדיניות המנוגדת למדיניות הניאו-ליברלית וגם כזו התומכת במדיניות זו בחינוך הציבורי. אנו מסכמים בדיון בהשלכות האפשריות של המדיה החברתית על אקטיביזם הורי בזירת המדיניות

Source: Benoliel, P., & Berkovich, I. (in press). A cross-national examination of the effect of the Schwartz cultural dimensions on PISA performance assessments. Social Indicators Research.

בחינה בינלאומית של השפעת “הממדים התרבותיים של שוורץ” על הערכות ביצועים במבחני פיז”ה

בשנים האחרונות, לתכיפות הגוברת של מבחני פיז”ה, ולעליה בשאילה ובאימוץ של מדיניות ממדינות אחרות, היו השפעות על מדיניות חינוך ורפורמות לאומיות. נדמה כי ההשפעה הגוברת של גלובליזציה על מדיניות חינוכית חיזקה את הלגיטימציה הבסיסית של עולם חינוכי ללא שום גיוון תרבותי. מחקר זה מבקש להדגיש ממדים תרבותיים כאינדיקטורים משמעותיים של שונות בביצועים חינוכיים במבחנים בינלאומיים בין מדינות. תוך שילוב נתונים מ”מאגר הערכים העולמי” וממאגר הנתונים על ציוני פיז”ה, בחנו כיצד הממדים התרבותיים של שוורץ מתקשרים להישגים של תלמידים במבחני פיז”ה ברמה הלאומית. תוצאות מניתוח רגרסיה מראות כי כשהמשתנה של תל”ג לנפש מבוקר, שמרנות (כלומר, מסורת, קונפורמיות וביטחון) נשארת כמנבא הטוב ביותר לתוצאות במבחני פיז”ה בשלוש דיסציפלינות מרכזיות. ממדים תרבותיים בכלל, ושמרנות בפרט, משחקים תפקיד חשוב בהסבר של הישגים אקדמיים לפי מדינות. באופן פרדוקסלי, בעוד שבמקרים מסוימים גלובליזציה הובילה למדיניות חינוכית חיובית ולערכים רב-תרבותיים המאתגרים את עקרונות השמרנות והמסורתיות, שמרנות עשויה בסופו של דבר לסייע בבניה של זהות קבוצתית, לכידות חברתית וסולידריות לאומית, ההכרחיים בתקופה הגלובאלית הדינאמית בה אנו חיים. מחקר זה מדגיש את הצורך בבחינה השוואתית המתחשבת בהשפעה של ממדים תרבותיים ברמה הלאומית. אנו מקווים שהשוואה מסוג זה תוכל לסייע לקובעי מדיניות להפוך את מערכות החינוך שלהם ליעילות יותר ולכאלו המגיבות לתנודות החברתיות

Source: Benoliel, P., & Berkovich, I. (2017). There is no ‘T’ in school improvement: The missing team perspective. International Journal of Educational Management, 31(7), 922-929.

אין ‘צ’ בשיפור בית-ספרי: הפרספקטיבה הצוותית החסרה

מטרה – הרעיון של צוותים נוטה להידחק לשוליים בדיון המחקרי על שיפור בית-ספרי. המאמר הנוכחי טוען שצוותים משחקים תפקיד חשוב בקידום אינטגרציה הוליסטית בתפקוד בית הספר, הכרחית בקידום של שינוי בית-ספרי. באופן ספציפי, המאמר מתאר את הדינאמיקה של צוותים יעילים בזמנים של שיפור בית-ספרי. מערך/שיטה/גישה – המאמר מציג את הרעיון של צוותים, מרחיב על תפקידם המרכזי כ’מנגנון מחבר’, ומתאר את היחסים ההדדיים בין צוותים לשינוי בית-ספרי. ממצאים – המאמר מדגיש את האפקטים ההדדיים של צוותים ושינוי, ומציע שצוותים יכולים לשמש כסוכני שינוי מרכזיים בתהליכי הבניה מחדש של בתי ספר, במיוחד באיזון בין כוחות ‘מתמודדים’ וכוחות ‘דוחפים’. בהתבסס על המודל, מוצגות מנהיגות קבוצתית אפקטיבית ומנהיגות בית-ספרית אפקטיבית בזמנים של שינוי בבית הספר. ההשלכות המעשיות עבור מנהיגים בבתי ספר נידונות. מקוריות/ערך – השילוב של הרעיון של צוותים לתוך השיח של שיפור בית-ספרי עשוי לסייע למנהיגים בבתי ספר לפתח תהליכים והליכים שיאפשרו לצוותים בבית הספר ולבתי הספר עצמם להגיב בצורה אפקטיבית יותר בזמנים של שינוי ובניה מחדש

Source: Berkovich, I., & Eyal, O. (2017). The mediating role of principals’ transformational leadership behaviors in promoting teachers’ emotional wellness at work: A study in Israeli primary schools. Educational Management Administration and Leadership, 45(2), 316-335.

התפקיד המתווך של התנהגויות מעצבות של מנהלים בקידום הרווחה רגשית של מורים בעבודה: מחקר בבתי ספר יסודיים בישראל

מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון האם האינטליגנציה הרגשית של מנהלים (ספציפית, יכולתם לזהות רגשות אצל אחרים) הופכת אותם למנהיגים מעצבים יעילים יותר, מבחינת השפעתם על המסגור מחדש של רגשותיהם של מורים. המחקר משתמש בנתונים מכמה מקורות, נתונים שנאספו ממנהלים ומהמורים אתם הם עובדים ב69 בתי ספר יסודיים שנדגמו באופן אקראי. מנהלים עברו מבחן ביצוע כדי להעריך את יכולת האינטליגנציה הרגשית שלהם; חצי מהמדגם של מורים דיווחו על התנהגויות מנהיגותיות של מנהלים והחצי השני על התפיסות הסובייקטיביות של מורים לגבי מנהלים כמקדמים מסגור מחדש של רגשות שליליים כחיוביים. הנתונים נותחו דרך מודל משוואות מבניות רב-רמתי. הממצאים הצביעו על כך שיש קשר חוצה רמות בין התנהגויות מנהיגותיות מעצבות מצדם של מנהלים לבין המסגור מחדש הרגשי של מורים, כמו גם על קשר בין יכולת זיהוי רגשות של מנהלים לבין התנהגות מעצבת מצד מנהלים. בנוסף, המחקר הראה שליכולת זיהוי רגשות של מנהלים יש השפעה עקיפה על המסגור מחדש הרגשי של מורים, דרך התנהגויות מנהיגותיות מעצבות של מנהלים. התוצאות מספקות תמיכה אמפירית לטענה לפיה מנהיגות מעצבת מקדמת שינוי במישור הרגשי. לסיום, ההשלכות התאורטיות והמעשיות של מחקר זה נדונות

Source: Berkovich, I., & Eyal, O. (2017). Good cop, bad cop: Exploring school principals’ emotionally manipulative behaviours. Educational Management Administration and Leadership, 45(6), 944-958.

שוטר טוב, שוטר רע: בחינת התנהגויות מניפולטיביות רגשיות של מנהלי בית ספר

המחקר על התנהגויות של מנהלי בית ספר אשר משפיעות על מצבם הרגשי של מורים הוא מוגבל. כיום, ההתמקדות היא בעיקר על ביטויים קיצוניים של יחס גרוע או התעללות רגשית; התנהגויות נורמטיביות יומיומיות, כמו התנהגויות מניפולטיביות רגשיות, טרם נחקרו. מטרת מחקר זה היא לחקור התנהגויות מניפולטיביות רגשיות בקרב מנהלים בבתי ספר יסודיים, כלומר, פעולות של מנהלים שנועדו לגיוס אחרים למטרותיהם על ידי עירור רגשות. בהתבסס על מדד הדיווח עצמי של אוסטין ועמיתיה (2007), פיתחנו מדד דיווח על האחר כדי לבחון התנהגויות מניפולטיביות רגשיות של מנהלים, בעלות אוריינטציה שלילית וגם חיובית. במדד נעשה שימוש בסקר שדה, בו מורים דירגו את ההתנהגויות המניפולטיביות רגשיות של מנהליהם. מצאנו עדויות לשני סוגי ההתנהגויות המניפולטיביות רגשיות של מנהלים וגם להשפעותיהן על רגשות חיוביים ושליליים שעלו בקרב מורים בעת האינטראקציות עם המנהלים. מצאנו גם שמנהלים אשר דורגו גבוה יותר בהתנהגויות מניפולטיביות רגשיות חיוביות ושליליות דיווחו על עצמם כבעלי נטיות חזקות יותר לשליטה. המאמר דן בממצאים אלו ובהשלכותיהם

Source: Berkovich, I., & Eyal, O. (in press). The effects of principals’ communication practices on teachers’ emotional distress. Educational Management Administration and Leadership.

ההשפעות של פרקטיקות תקשורת של מנהלים על מצוקתם הרגשית של מורים

מנהיגות חינוכית משחקת תפקיד חשוב בהצלחת בית הספר, אותה נטען כי היא משיגה דרך השפעותיה על רגשות, עמדות והתנהגויות של מורים. אולם, הידע בנוגע לאופן בו מנהיגי בתי-ספר משפיעים על רגשות של מורים הוא מוגבל ביותר. רוב העדויות הקיימות מתמקדות בהסברים כלליים שלא הושגו דרך מערכי מחקר נשלטים, וזוהי הסיבה לכך שאין בידנו ידע אופרטיבי על התמיכה הרגשית שמנהלים נותנים למורים המצויים במצוקה רגשית. המחקר הנוכחי מבקש למלא את הפער הזה. הגישה שלנו מתמקדת בתקשורת בין-אישית על מנת להרחיב את הידע האופרטיבי בנוגע לתקשורת של תמיכה רגשית ביחסי מנהל-מורה. המחקר מבוסס על שיטת מחקר של תמחישים, המאפשר הסקה של סיבתיות. הנתונים נאספו תוך שימוש במדגם של 113 מורים בבתי ספר יסודיים. המחקר מצא שהקשבה אמפתית של מנהלים מקושרת לכך שמיוחס להם יותר מסגור מחדש של רגשות (כלומר, שינוי רגשי חיובי), ללא קשר למסר שמנהלים מעבירים; אלא, רק עצם נוכחותו של מסר של מסגור מחדש, בין אם הוא מעצים או מנרמל, משפיעה על המסגור מחדש של רגש שלילי בפועל

Source: Berkovich, I. (in press). Effects of principal-teacher gender similarity on teacher’s trust and organizational commitment. Sex Roles.

האפקט של דימיון מגדרי בין מורה למנהל על האמון והמחויבות הארגונית של המורה

במערכות חינוך יסודיות ציבוריות רבות במערב ההרכב המגדרי של המנהלים הוא הטרוגני יותר מזה של המורים, אך המחקר על אפקטים של מגדר בתהליכים פסיכולוגיים חברתיים הקשורים למנהיגות בית-ספרית הוא נדיר. העבודה הנוכחית שואפת להתמודד עם לקונה זו על ידי חקירת האפקטים של דימיון מגדרי בין מנהל-מורה בחינוך היסודי הציבורי (בה רוב המורים הם נשים) על האמון של מורים במנהליהם ועל מחויבות ארגונית. נותחו נתונים מ594 מורות בחינוך היסודי הציבורי העובדות עם מנהלים ומנהלות. התוצאות מראות שכשהמנהלים והמורים הם מאותו מגדר, גם האמון הקוגניטיבי וגם האמון הרגשי גבוהים יותר. ניתוח מיתון הצביע על כך שהאמון הרגשי של מורות במנהלים עולה עם משך הזמן של היחסים. אפקט מיתון נוסף שנמצא הצביע על כך שלדימיון מגדרי ולאמון קוגניטיבי במנהל יש אפקט אינטראקציה שלילי על המחויבות הממושכת של מורים כלפי בית הספר, אפקט הנוגד את האפקט החיובי שיש לדימיון מגדרי על מחויבות. התוצאות והשלכותיהן נידונות, וכמו כן נידונים מחקרי המשך

Source: Berkovich, I., & Benoliel, P. (in press). The educational aims of the OECD in its TALIS insight and lesson reports: Exploring societal orientations. Critical Studies in Education.

היעדים החינוכיים של במחקרי ודו”חות “טאליס”: בחינה של אוריינטציות חברתיות

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את האוריינטציות החברתיות (אינדיווידואליסטיות מול קולקטיביסטיות), בהבניות של מקצוענות של מורים בדו”חות התובנות והלקחים מ”המחקר הבינלאומי להוראה ולמידה” (טאליס) של “הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי”. מניתוח השיח הביקורתי של מסמכי טאליס של הארגון עולה כי השיח של הארגון מעיד על אוריינטציה דואלית: אינדיווידואליסטית ואנטי-קולקטיביסטית. תוצאותינו תורמות להבנה התאורטית של היעדים החינוכיים של הארגון המוביל את השיח הגלובלי בחינוך, ושל הנטייה התרבותית המהווה חלק מהקונספטואליזציה של הוראה מקצוענית על ידי הארגון. מאמר זה דן בהשלכות של ממצאיו

Source: Berkovich, I. (2014). Neo-liberal governance and the ‘new professionalism’ of Israeli principals. Comparative Education Review, 58(3), 428-456.

המשילות הניאו-ליברלית וה- ‘התמקצעות’ החדשה של מנהלי בתי ספר בישראל

משרד החינוך הישראלי הנהיג לאחרונה רפורמה בהכשרה של מנהלי בתי ספר ציבוריים שמטרתה להרחיב את הפיקוח המדינתי על הרישוי של מנהיגים חינוכיים. מאמר זה מציע שרפורמה זו בהכשרה וברישוי של מנהלים קשורה לניסיון של קובעי המדיניות בישראל למסד משילות ניאו-ליברלית הערכתית במערכת החינוך הישראלית. כדי לתמוך בטענה זו, המאמר מתחקה אחר ההתפתחות ההיסטורית של מדיניות ההכשרה והרישוי בישראל וזאת בכדי להעמיד את הרפורמה המרכזית החדשה בהקשר הניאו-ליברלי, ולקשר אותה לעלייה של “התמקצעות חדשה” במנהל החינוך הישראלי. המסגרת החדשנית המוצגת פה קושרת ביחד משילות חינוכית ומדיניות של הכשרה ורישוי באופן המאפשר ניתוח שיטתי של מדיניות הרגולטיבית בתחום ההכשרה והרישוי של מנהלים בהקשרים לאומיים אחרים

Source: Berkovich, I., & Eyal, O. (2017). Emotional reframing as a mediator of the relationships between transformational school leadership and teachers’ motivation and commitment. Journal of Educational Administration, 55(5), 450-468.

מסגור מחדש של רגשות כמתווך בקשר בין מנהיגות בית-ספרית מעצבת למוטיבציה ומחויבות של מורים

מטרה – עדויות אמפיריות קושרות בין מנהיגות בית-ספרית מעצבת לבין מחויבות ארגונית אוטונומית ורגשית של מורים. עם זאת, מעט מחקר אמפירי התמקד במנגנונים הרגשיים העומדים מאחורי קשרים אלו. בעקבות הטענה בספרות לפיה מנהיגות מעצבת יכולה לשנות רגשות של מונהגים, אנו בוחנים האם החוויה של מסגור מחדש של רגשות מורים על ידי המנהל מתווכת את הקשר בין מנהיגות בית-ספרית מעצבת לבין אותן תוצאות במקום העבודה (כלומר, מחויבות ומוטיבציה של מורים). מערך/מתודולוגיה/גישה – נעשה שימוש בשאלונים כדי לאסוף מידע מ639 מורים בבתי ספר יסודיים המלמדים ב69 בתי ספר שנדגמו באופן אקראי. הנתונים נותחו תוך שימוש בתוכנה לניתוח מודלים רב-רמתיים. ממצאים – התוצאות הצביעו על כך שהאפקט של התנהגויות מנהיגות בית-ספרית מעצבת על מוטיבציה אוטונומית של מורים תווך באופן מלא על ידי מסגור מחדש של רגשות, ושהאפקט של מנהיגות בית-ספרית מעצבת על מחויבות ארגונית רגשית תווך באופן חלקי על ידי גורם זה. בנוסף, מצאנו קשר עקיף בין מנהיגות בית-ספרית מעצבת לבין מחויבות ארגונית רגשית דרך מסגור מחדש של רגשות ומוטיבציה אוטונומית. מקוריות/ערך – המחקר הנוכחי מספק תרומה ייחודית לספרות בכך שהוא מאשר שתחושת המסגור מחדש של רגשות בקרב מורים היא מנגנון רגשי מרכזי דרכו מנהיגים בבתי ספר משפיעים על מוטיבציה ומחויבות של מורים.

Source: Berkovich, I. (2017). Educational reform hyperwaves: Reconceptualizing Cuban’s theories of change. Journal of Educational Change, 18(4), 413-438.

גלי-על של רפורמות חינוכיות: המשגה מחדש לתאוריות השינוי של קיובן

המחקר הנוכחי מתבסס על העבודה המכוננת של לארי קיובן על גלי רפורמות. המחקר בוחן את גלי הרפורמות במדיניות החינוכית הישראלית מאז שנות ה-2000. הניתוח ההיסטורי של המקרה מתמקד ברפורמות שמרניות וליברליות-פרוגרסיביות בחינוך, ומגלה כי רפורמות אלה התרחשו במחזוריות, הקשורה ללחצים פוליטיים ומוסדיים שיצרו גלי רפורמות. המאמר טוען, עם זאת, כי יש צורך להמשיך לפתח את התיאוריה של קיובן משום שהיא אינה מספקת הסבר לתדירות גלי רפורמות. המאמר מציע כי מצבי ביניים דוחפים גלי רפורמות לתדירות גבוהה ויוצרים גלי-על של רפורמות חינוכיות. המאמר מסתיים בדיון בהשלכות של גלי-על של רפורמות חינוכיות

Source: Berkovich, I. (in press). Will it sink or will it float: Putting three common conceptions about principals’ transformational leadership to the test. Educational Management Administration and Leadership.

ישקע או יצוף? בחינה של שלוש קונספציות נפוצות על מנהיגות מעצבת של מנהלים

בדיונים על תאוריית מנהיגות מעצבת, עולות שלוש קונספציות לעתים קרובות: (א) התנהגויות מעצבות של מנהלים רווחות יותר בהקשרים לאומיים המוכוונים כלפי הבניה מחדש ורפורמה; (ב) התנהגויות מעצבות של מנהלים יותר אפקטיביות מהתנהגויות מתגמלות; ו(ג) מנהלים הם או מעצבים או מתגמלים. קונספציות אלו זוכות שוב ושוב להתייחסות, אך לעתים רחוקות נבחנות אמפירית. קבלה של קונספציות כנתונות עשויה להוביל להשטחה של שיח המחקרי ולהתעלמות מידע פרקטי. מטרת המאמר הנוכחי היא לחקור קונספציות אלו תוך התבססות על נתונים שנלקחו מעבודות שפורסמו וממאגר הנתונים של הכותב. התוצאות של המחקר מציעות כי קונספציות על מנהיגות מעצבת של מנהלים במערכת החינוך לא נתמכות ב בחינה אמפירית. מחקר על מנהיגות חינוכית עשוי להשתפר דרך העברת בחינה אמפירית תדירה של קונספציות, ושילובן במחקרים עתידיים של אלו, ורק אלו, שזכו לתמיכה אמפירית. בחינה מסוג זה הכרחית לשם השמירה על רלוונטיות בשדה מחקר יישומי כמו זה של החינוך

Source: Berkovich, I. (2016). Pedagogy out of order: Relinking critical teaching with the dialogical aspect of transformative learning [Commentary]. Teachers College Record. Retrieved from http://www.tcrecord.org/Content.asp?ContentID=19453

פדגוגיה לא תקינה: קישור מחדש של הוראה ביקורתית עם ההיבט הדיאלוגי של למידה טרנספורמטיבית

פרשנות זו היא ביקורת על הגישה הטכנית הדומיננטית להוראה ביקורתית, שהמחבר רואה כקשורה באופן אינהרנטי לקידום של מה שכינה ג’ק מזירו למידה טרנספורמטיבית. המחבר מציע שגם אוריינטציה קוגניטיבית וגם אוריינטציה דיאלוגית הן הכרחיות לקידום שינוי אותנטי באמצעות הוראה ביקורתית. המחבר דן בבעיות הנובעות ממיקוד יתר בהיבט הטכני-קוגניטיבי בהוראה ביקורתית, ומציע לקדם מיקוד דיאלוגי בהוראה ביקורתית כדרך לטפח למידה טרנספורמטיבית בקרב תלמידים

Source: Berkovich, I. (2014). Between person and person: Dialogical pedagogy in authentic leadership development. Academy of Management Learning and Education, 13(2), 245 – 264.

בין אדם לאדם: פדגוגיה דיאלוגית בפיתוח מנהיגות אותנטית

מאמר זה הוא ביקורת על השיח הפונקציונליסטי הדומיננטי בתיאורית המנהיגות האותנטית, שיח אשר מעצב את האופן בו אנו תופסים את ההתפתחות של מנהיגות אותנטית. כאלטרנטיבה, אני מציע אימוץ של פילוסופיה דיאלוגית כהשקפה תיאורטית אשר תאפשר תפיסה אחרת של התפתחות מנהיגות אותנטית. בהסתמך על עבודות העוסקות בתקשורת דיאלוגית, אני בוחן כיצד שימוש בפדגוגיה דיאלוגית יכול לשפר התפתחות מנהיגות אותנטית. אני מציע שמונה מרכיבים של פדגוגיה דיאלוגית אותם ניתן לאמץ בפיתוח מנהיגות אותנטית: חשיפה עצמית, פתיחות מחשבתית, אמפתיה, דאגה, כבוד, חשיבה ביקורתית, קשר והדדיות. לאחר מכן, ידונו היתרונות, המגבלות וההשלכות של הפדגוגיה הדיאלוגית על התפתחות מנהיגות אותנטית

Source: Yoeli, R., & Berkovich, I. (2010). From personal ethos to organizational vision: Narratives of visionary educational leaders. Journal of Educational Administration, 48(4), 451 – 467.

מאתוס אישי לחזון ארגוני: נרטיבים של מנהיגים חינוכיים בעלי חזון

מטרת המחקר- מנהיגים חינוכיים מוצלחים ובעלי חזון מקדמים חזון משותף במחויבות גדולה ומצליחים לחבר אליו חברים אחרים בארגון. למרות זאת, המקור למחויבותם האישית לחזון הארגוני טרם היווה נושא למחקר נרחב. מחקר זה מתכוון לתקן זאת, על ידי חקירת האתוס האישי של מנהיגים; דהיינו החוויות והערכים האישיים שלהם המעצבים את מניעיהם ואת אישיותם. בנוסף, מחקר זה גם לוקח בחשבון את ההשפעה של אתוס אישי על תוכן החזון המקודם בארגונים חינוכיים. לבסוף, הוא בוחן את הקשר בין חזונם האישי של מנהיגים לבין החזון הארגוני אותו הם מקדמים. שיטה- ראיונות חצי-מובנים נערכו עם מנהיגים חינוכיים בעלי חזון. ראיונות אלה היו נרטיביים באופיים וכוונתם הייתה לחקור את תהליך ההתפתחות ואת היחס ההדדי של חזון אישי וארגוני במסגרת עבודה חינוכית. ממצאים- הנתונים מצביעים על כך שמנהיגים חינוכיים בעלי חזון לא מפרידים את חזונם האישי מחזונם הארגוני. יתר על כן, המנהיגים החינוכיים שרואיינו סיפרו על חוויות מעצבות אשר השפיעו על השקפת עולמם ועיצבו את האתוס האישי שלהם. אתוס אישי הוכח כרכיב מרכזי בעיצוב החזון האישי והארגוני של המנהיגים. ארבעה גורמים בולטים עלו כמרכזיים באתוס האישי של מנהיגים חינוכיים: זהות, תרבות וערכים, ניסיון מקצועי ומשפחה. תרומה מקורית- הממצאים מציעים כי על מנהיגים חינוכיים לקחת חלק בתהליך של רפלקציה-עצמית אם ברצונם לעצב חזון אישי משמעותי אליו הם יכולים להתחייב. בנוסף, התובנות של מנהיגים בנוגע למה חשוב עבורם יכולות לאפשר דיאלוג פתוח עם חברים אחרים בארגון בכדי לפתח חזון משותף

Source: Berkovich, I. (2011). No we won’t! Teachers’ resistance to educational reform. Journal of Educational Administration, 49(5), 563 – 578.

לא, אנו מסרבים! התנגדות של מורים לרפורמה בחינוך

מטרת המחקר- התנגדותם של מורים לרפורמה בחינוך נחקרה בעבר, עם תשומת לב מיוחדת לסיבות להתנגדות ואופני ההתנגדות בתוך בתי הספר. אולם, עד כה לא נחקרה את האסטרטגיה בה נקטו מורים המתנגדים למדיניות חדשה ברמה הארצית. בנוסף, לא נערך מחקר אשר התמקד במסרים וברטוריקה שמאפיינים את ההתנגדות שלהם. שיטה- מחקר זה משתמש במתודולוגיה של חקר מקרה תיאורי על מנת להציג את האסטרטגיה הפוליטית מטה-מעלה בה נוקטים המורים בחיפושם אחר תמיכה ציבורית להתנגדותם לרפורמה. כדי לבחון אסטרטגיה זו, בוצע ניתוח תוכן של פרסומים בבלוגים בולטים של מורים ובאתרי אינטרנט של בתי ספר בהם הובעה תמיכה במחאת המורים שעלו במהלך שביתת המורים בת 64 הימים שנערכה בישראל בשנת 2007 . טקסטים אשר דנו ברפורמה ובמוביליה, כמו גם סוגיות של חינוך ומדיניות, נותחו באופן אינדוקטיבי, חולקו ליחידות משמעות ולבסוף סווגו לקטגוריות שונות. ממצאים- הנתונים מצביעים על כך שהתקשורת, והאינטרנט במיוחד, נתפסים כמקום המרכזי בו מגויסת לגיטימציה ותמיכה. רטוריקת המחאה של המורים בתגובה לרפורמה התאפיינה בשימוש בפניות לרציונל ולרגש, בניסיון להציג את המורים כ-‘מגיני החינוך’, בשימוש בתיוג דרמטי של מנהיגי הרפורמה, ובהצגה סימבולית של הצדדים המעורבים. תרומה מקורית- מאמר זה מציג מודל קונספטואלי של תהליכים פוליטיים במערכת החינוך. הממצאים מראים את האסטרטגיה לקביעת סדר יום המשתקפת בניסיונותיהם של המורים לשנות מלמטה כלפי מעלה באופן החוצה רמות כדי להשפיע על המערכת הפוליטית. יתר על כן, הרטוריקה בה משתמשים המורים על מנת להתנגד לרפורמות דומה מאד לרטוריקה של קמפיינים פוליטיים. ההשלכות המעשיות והתיאורטיות של הממצאים נדונות

Source: Berkovich, I. (2016). The corrupted industry and the “wagon-wheel effect”: A cross-country exploration of the effect of government corruption on public service effectiveness. Administration & Society, 48(5), 559-579.

התעשייה המושחתת ו-“אפקט גלגל העגלה”: מחקר בין-מדינתי על השפעות השחיתות הממשלתית על יעילות השירות הציבורי

המחקר הנוכחי מתמקד בסוגיה שהוזנחה על ידי הספרות העוסקת במנהל ציבורי: שחיתות ממשלתית והשפעותיה על מערכות השירות הציבורי. ספציפית, מחקר זה מתמקד בצורה הממוסדת של שחיתות ממשלתית ומציע מסגרת המסבירה כיצד פועלת תעשייה מושחתת. התוצאות מצביעות על כך שבמדינות עם רמה גבוהה של שחיתות, קיים יחס הפוך בין הוצאות ציבוריות בתחום החינוך לבין תוצאות חינוכיות, מה שמייצר את “אפקט גלגל העגלה” (כלומר, מדיניות שנועדה לקדם איכות בשירות הציבורי מובילה להידרדרות שלו). במאמר נידונות ההשלכות של הממצאים לגבי מנהל השירות הציבורי

Source: Berkovich, I. (2016). School leaders and transformational leadership theory: Time to part ways?. Journal of Educational Administration, 54(5), 609-622.

מנהיגות בית ספרית ותיאורית המנהיגות המעצבת: זמן להיפרד

מטרה – לאחר עשרות שנים בהן תיאורית המנהיגות המעצבת הייתה הפרדיגמה הדומיננטית במחקר מנהיגות, החלו קולות ביקורתיים להעלות חששות רציניים בנוגע להיותה ברת הפרכה, והציעו לנטוש את התיאוריה. למרות שמנהיגות מעצבת היא מרכזית בהמשגה של מנהיגות בית ספרית אידיאלית, השיח לא מצא את דרכו לשדה החינוכי. בכוונתה של העבודה הנוכחית להתייחס לנושא זה. מערך/מתודולוגיה/גישה – המאמר משלב סקירה של הביקורת על היותה של תיאורית המנהיגות המעצבת ברת הפרכה יחד עם דיון בתועלת ובהתאמה של התיאוריה. ממצאים – עם ציון 25 שנה לתיאורית המנהיגות המעצבת, איני מציע לקהילת מנהל החינוך לנטוש את המנהיגות המעצבת, אלא להתייחס למגבלותיה ולבחון אתגרים עתידיים כשהקהילה מממשת את ההבטחות שלתיאוריה יש להציע בשדה זה. מקוריות/ערך – המאמר סוקר את המצב הנוכחי של תיאורית המנהיגות המעצבת בשדה מנהל החינוך ומציע ביקורת פרשנית

Source: Eyal, O., Berkovich, I., & Schwartz, T. (2011). Making the right choice: Ethical judgments among educational leaders. Journal of Educational Administration, 49(4), 396-413.

לקבל את ההכרעות הנכונות: שיפוט אתי בקרב מנהיגים חינוכיים 

מטרה- חוקרים אימצו תפיסה של פרדיגמות אתיות מרובות בניסיון להבין טוב טוב את הבסיס לפתרון דילמות אתיות יומיומיות על ידי מנהיגים חינוכיים. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את השיקולים האתיים הנלקחים בחשבון בשיפוטים אתיים של מנהלים לעתיד. מערך/ מתודולוגיה/גישה- כדי לבחון את השיקולים האתיים המעורבים בקבלת החלטות של מנהיגות בית-ספרית, פותח ועוצב במיוחד למטרה זו כלי הפרספקטיבה האתית האומד את השימוש בפרדיגמות האתיות השונות. תוקפו ומהימנותו של כלי מחקרי זה נבחן מראש בקרב מנהלי בית ספר וסטודנטים בתחום מנהל החינוך. מדגם המחקר כלל 52 משתתפים מתכניות הכשרה של מנהלים בישראל. ממצאים- מתאמים שליליים נמצאו בין בחירות המשקפות ערכים של הוגנות לבין אלו המשקפות תועלתנות ודאגה. בנוסף, מתאמים שליליים נמצאו בין בחירות המשקפות ערכים קהילתיים לבין אלו המשקפות דאגה, ביקורת, ומקצוענות. נמצא שביקורת היא הערך שאומץ באופן הרחב ביותר על ידי מנהיגים חינוכיים במטרה לפתור דילמות אתיות, כשלאחריו הועדפו דאגה ומקצוענות. מקוריות/ערך- הרעיון הרווח בספרות הוא שאתיקות שונות משלימות זו את זו. עם זאת, יש מעט עבודה אמפירית על שיפוטים אתיים של אלו העוסקים בחינוך. החשיבות של מחקר גישוש זה היא כפולה: ראשית, הוא בוחן את המידה בה ניתן לקחת בחשבון שיקולים אתיים שונים בו-זמנית; ושנית, הוא מזהה את הערכים הרווחים אשר הופעתם היא השכיחה ביותר

pixelstats trackingpixel